воскресенье, 29 ноября 2015 г.

סמי בא לעזור





לפני  מספר שבועות אחד מהחברים שלי לפייסבוק פרסם פוסט הקשור לגיבור ילדינו  הדמות הדגולה של אינטרנט הילדים ולא אחר מאשר סמי הכבאי הגיבור.  סמי ואני כותב חברי הווירטואלי .....  כמה שאהיה אבא טוב,  אני אפסיד לכבאי.
גם אם אני מהיר - סמי מהיר יותר. גם אם אני עוזר - יש לזה מגבלות.   לסמי אין מגבלות. סוג של אל כל יכול סימטרי וזוהר עם מדים ולסת גדולה של אמריקה.  אני מתייחס לנושא מבחינה מקצועית וכמו שקורה רבות במשחקי אלוהים ואדם, ב"שילובי מקרה", השם סמי המשחק במערכוני בידור לדמויות המכורים לסמים,   גם כאן הוא  נכנס לדמות הנכונה.
לסמי הכבאי יש את כל המאפיינים של סם נרקוטי  וכך הוא גם משפיע על ילדינו.
1- סמי בא לעזור בכל צרה  (כך גם הסם - "אליל בלי פנים" הוא מפתח אוניברסלי שפוטר את האדם עם התמודדות עם החיים)
2- סמי עוזר מהר מאוד. (אחד מחוקי התמכרות הוא שככל שהסם משפיע מהר יותר ככה הוא יותר ממכר)
3- הוא עזרה חיצונית  (הגיבורים תלויים על עץ, טובעים במים או נחנקים ליד שריפה אך הם לא נוקטים אמצעי עזרה עצמית יעילים  אלא איכשהו בדרך נס  מכל מצב בלתי אפשרי מוצאים את הדרך לקרוא לסמי הכבאי).  אנשי פונטי פנדי מתנהגים ברשלנות גדולה, וכל הזמן נכנסים לצרות.
כמו בכל טרגדיה של  שימוש בסמים אנשי פונטי פנדי  ילדותיים ביותר וכמות הצרות בעיירה הקטנה הזאת עולה על כל דמיון. (ברור שזה כללי המשחק בסרט ילדים אך אני מתייחס ל"משמעות השיר שמעבר לכוונת המשורר").




четверг, 19 ноября 2015 г.

מפעל הפייס / לוטו

אתמול התקיים מפגש שני מהשתלמות הנפלאה של טיפול בהימורים בבית דורון, רמת גן. 
התחלנו מסקירה על התמכרות להימורים בזכנים ובאוכלוסיה ערבית.  זה  שנשים /גברים זקנים יושבים על מכונות המזל  ידוע.  התרשמתי מהסבר  על "טאמות " במכורים.   הרצאה על הערבים היתה מעניינת במיוחד: לא הרבה ניתן לשמוע את הסיפור האוטנתי על הבעיות הפסיכולוגיות של ערבים מפי מטפלת ערביה.  ההקשר הטיפולי גורם לנו להיות אמיתיים גם במקומות הלא נוחים כי אחרת שום דבר לא פועל.  למדתי על ההשפעה המכרעת של המשפחה על הפרט, ביטול ה"אני" שגורם להסרת אחראיות וגם למרד מוסרי "כשלא רואים".  ערבים לא עושים שיעורי בית ומתנהגים בצורה ילדותית ואימפולסיבית  אך לפי דעתי גם יהודים המכורים מתהנגים כך. זה בכלל העיקר בהתנהגות המכורה: אימפולסיביות ואי לקיחת אחראיות. יתכן שמבנה המשפחה והתרבות אצל ערבים מעודד את זה יותר.  המשך היה מפגש מרתק עם אנשי מפעל הפיס בתפקידי רגולציה ומחקר. 1- מפעל הפייס משקיע כסף ומאמץ בשביל להלבין את העסק ולעשות אותו כשר. הם תורמים לאמותת ה"אפשר" ומפתחים כלים למיתון ורגולציה. עם זאת לא היה להם תשובה אמיתית לשאלות על הפסרסומת האגרסיבית והחולנית בסגנון  תקנו פייס וכל החלומות שלכם יתגשמו אראלה תתקשר הכל יהיה בסדר.  טוב שהם עושים את מה שהם עושים אך עדיין כל מפעל ההימורים החוקיים בישראל - זה רעה חולה בחסות הממשלה. בסיום היה נעום של המטפל פסיכוטרפיסט דוד בנאי על הפסיכודינמיקה של התמכרות להימורים ובפרט תחושת גרנדיוזיות של האגו הפגוע אצל אדם שגדל ב"משפח קזינו" (מושג מדהים ומסביר הרבה) . במשפחה כזאת מרוויחים אהבה רק תמורת מאמצים רבים כזכיה מיוחדת ובעצם לא מקבלים את הפרס הזה כמעט.
היה טוב, היה מעניין  אנשים מכל קצוות מדינת ישראל, מכל הדתות והעדות. יהודים, נוצרים דתיים וחילונים  הרגשנו שותפים וכן נעלה ונצליח בעבודתינו