האם אדם ציניקן שמסתכל על המטפל שלו "מגבוה" יכול להיות אדם נחמד? כן והנה דוגמה לכך. אלכוהוליסט שלא שותה כבר שנתיים שסיים תכנית טיפולית דרשנית וקשה הכוללת חיים בנפרד ממשפחתו במשך זמן רב. אדם מסודר ודייקן שנמצא בין חבריו להתמכרות שרובם ככולם לכתחילה לא יודעים, מה זה גבולות. הוא יודע והוא עבר את כל התכנית, לא נשר, לא ברח הביתה. אדם כזה מסתכל במבט מחויך: "מה אתם יכולים ללמד אותי". הוא לא תוקף, הוא פשוט לא מאמין שהדיבורים יעזרו לו. מה לומר לאדם כזה, ל"ציניקן רך" שכייף לדבר אתו? רק האמת. אמת ואמת - עליו ועל מחלתו. אתה אוהב הגיון אך אתה מוצא את עצמך כל הזמן במצבים אבסורדיים וכביכול חסרי משמעות. אתה אומר לעצמך דברים נכונים כביכול אך מהסוג שגורם לאובדן שליטה על ההתמכרות. לכל מצב נפשי יש את הצדדים החזקים והחולשות. ראה, מהן ותנהיג את עצמך.
Комментариев нет:
Отправить комментарий